קודם כל שימו פליי
זה כיף לגלות אלבומים של אמנים שלא שמעתם עליהם שום דבר, זה מעניין לקרוא יום למחרת ביקורת בעיתון גדול על אותו האלבום ולנסות להבין מה הוא ראה באלבום.
השם ענת מושקובסקי לא היה מוכר לי, מסתבר שהיא החברה החדשה באחיות לוז שכבר אומר שקול נהדר צריך להיות לה.
על ההפקה שוזין, מפיק/יוצר/אמן שמרחף מעל ועוקץ פעם אחר פעם עם שלל הרכבים ולהקות והפקה של שמות גדולים כקטנים (מישהו אמר אסתר רדא?) והמגע שלו מורגש בהחלט בביטים העדינים והקצת רטרו.
הקול של ענת באמת מעולה, עמוק וצלול ועם גוון מיוחד ומלטף, הביטים עוטפים אותו בעדינות אבל גם בעדינות יתרה , יש תחושה של תקופה אחרת- קצת נוסטלגית, שעוברת סימפול ורצה בלופים.
אלבום קצר , 5 שירים לא ארוכים, השירים באנגלית אבל נשמעים מחוברים יותר מדי לארץ, מתי שהיא עוברת לשיר בעברית ב"אולי" שהוא שיר של רחל פתאום הקול משתחרר, הסאונד משתנה והכפלות קול נהדרות בפזמון עם ביט חללי נותנים נפח ומהווים את השיא של האלבום לטעמי.
זה אלבום לא שיגרתי, מאוד מתאים לחורף, אין ספק שיש פה יוצרת מוכשרת ומסקרנת, היא משחקת בתפר הדק בין הג'ז לאלקטרוני שהוא פופולרי כל כך, בשירים מסוימים כמו happy as a dog היא הזכירה לי את הקול האגדי של בת גיבונס בבלדות של portishead וזה מחמאה גדולה לכל יוצרת.
בשיר המסיים Ain't Sinking Sin't Flaoting הקול הופך לילדותי, האפקט שמעוות את הקול מביא לעולם קסום שמזכיר את עליסה בארץ הפלאות, ילדותיות הזויה וקצת מטרידה שמובילה אותנו לסיום רועם.
אז שימו פליי, לכו להופעות ותגלו עולמות מופלאים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה